<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימן ק"כ</h1>
<h2>דף לז.</h2>
וצריך לעשות מצות של מצוה רקיקין וקטנים ולא עבים וגדולים שאין זה לחם עוני כ"כ הראב"ד ז"ל בדרשא שלו והר"י מקור' ז"ל כתב ונהגו העולם לעשות ג' מצות של מצוה מעשרון אחד זכר לחלות תודה שבאות ג' ג' מעשרון אחד והר"פ ז"ל כתב מיהו אם בני הבית מרובין יכול להוסיף רק שלא ילוש יותר מעשרון ביחד וכמו כן לא יפחות מעשרון לג' מצות ולא ימדוד העשרון בי"ט ואע"ג דאמרינן בביצה מודדת אשה לעיסתה קמח בי"ט כדי שתטול חלתה בעין יפה מ"מ עכשיו אין צריך עין יפה שהרי אין אנו מפרישין חלה רק משהו ולא אחד ממ"ח כמו שהיו רגילין א"כ אסור עכשיו למדוד בי"ט וכיצד יעשה לכוין אותו לעשרון ילוש אותו בב' פעמים בכל פעם יותר מחצי עשרון באומד בלא מדידה ואחר הלישה מצרפן יחד ע"כ והר' אהרן הלוי ז"ל פסק שמודדין אותה בי"ט של פסח. אין ראוי לעשות פת עבה טפח ואפי' מצה שאינה של מצוה כך נראה מהגמר' והטעם כדי שלא יבא לידי חימוץ.
